ת י ס כ ו ל

מעולה!

מעולה!

[q]דבורי שנהב: מיכל, הצלחת לכלול בצילום ,שהוא מבחינתי סוג של מכתב אישי, הרבה אלמנטים מחיי היומיום של כל אחד מאיתנו . אני חושבת שמי שהמציא את המצלמה ,לא חשב שנגיע למצב שהיא תוכל לסייע לנו לפרוק מאיתנו מחשבות, הגיגים, סערות עצורות , ותהווה כלי ביטוי ויזואלי למתרחש בנפשנו . אני מברכת אותך על היכולת ליצור מתוך עצמך, לביים ולהרכיב את התמונה הזו, המייצגת סוג של שיקוף מוחי של המתחולל בתוכך, שהוא כל כך לא שונה ממה שמתחולל בנפשם של הרבה אנשים במדינה... דגש מושם על כל זה דווקא בימים מטורפים אלה, של חלום,הזייה,ייאוש, תקווה -הקשורים להחזרתם של הבנים משבי . כל זה בתמהיל מדהים של תככים,זדון,רצח,ומה לא ..המתרחשים במדינה. אני מכירה אותך אישית טוב, ומרגישה -שיכול להיות ביצירת תמונה זו סוג של תפנית בסוג העבודה שלך .. מברכת על התוצאה ! סוף שבוע שקט . דבורי[/q]

אני ימנע מלהגיד מה אני חושב על החברה לפעמים אנחנו יושבים כמה חברי מהנוער העובד ומדברים על החברה ומגיעים לשיחות של שעות ויוצאים רק מתוסכלים אם הבנה גדולה אבל חוסר כוח מאוד נדיר יכולת הביטוי הזאת והסיפור שעומד מאחורי הצלום כל הכבוד מיכל שבת שלום

מיכל,אני מזדהה איתך לחלוטיןגם אני כאב לחייל שאולי יצטרך להכנס לעזה כואב לי מה שהולך פה,הנחמה שלי היא באנשים שאני מכיר מהשיטוטים ברחוב יש המון טוב לב ולכן זו נחמתי

תודה ! דבורי - ריגשת אותי עד מאד !! ויקטור - אילו לא אסוציאציות על טירון אלא מחשבה וראיה שלי על החיים פה... איך המדינה והאנשים מצטיירים לי, בהמשך לשיחה שהיתה לי איתו אתמול הערב.. זה ישיר כי לכל דבר פה יש שייכות והקשר וסוג של תסכול... (מקווה שאני לא נשמעת כמו אחת שמתרצת כי לא זו הכוונה.) מיכל

קסם של צילום מבחינה צילומית [צבעים, חדות, קומפוזיציה] ומבחינת המסר העצוב שהוא מעביר. "טבע דומם" בהיבט הישראלי המדכא

מיכל, הצלחת לכלול בצילום ,שהוא מבחינתי סוג של מכתב אישי, הרבה אלמנטים מחיי היומיום של כל אחד מאיתנו . אני חושבת שמי שהמציא את המצלמה ,לא חשב שנגיע למצב שהיא תוכל לסייע לנו לפרוק מאיתנו מחשבות, הגיגים, סערות עצורות , ותהווה כלי ביטוי ויזואלי למתרחש בנפשנו . אני מברכת אותך על היכולת ליצור מתוך עצמך, לביים ולהרכיב את התמונה הזו, המייצגת סוג של שיקוף מוחי של המתחולל בתוכך, שהוא כל כך לא שונה ממה שמתחולל בנפשם של הרבה אנשים במדינה... דגש מושם על כל זה דווקא בימים מטורפים אלה, של חלום,הזייה,ייאוש, תקווה -הקשורים להחזרתם של הבנים משבי . כל זה בתמהיל מדהים של תככים,זדון,רצח,ומה לא ..המתרחשים במדינה. אני מכירה אותך אישית טוב, ומרגישה -שיכול להיות ביצירת תמונה זו סוג של תפנית בסוג העבודה שלך .. מברכת על התוצאה ! סוף שבוע שקט . דבורי

הצילום הוא תולדה של יממה קשה בעקבות שיחה עם פרח הטייס שלי, על כאבים,קשיים , ותיסכול בצבא . על חברה מנוכרת , על מדינה שלא שמה על יושביה, על אנשים שלא אכפת להם מאחרים , על שקרים ,ליכלוכים, ואכזבה גדולה . הכאב הפרטי מתמזג עם הכאב הציבורי, על אוזלת יד ותחושה של מבוי סתום . לראשונה, סייעה המצלמה בידי להיות כלי ביטוי למהפכה המתחוללת בראשי . מיכל