הצילום הוא תולדה של יממה קשה בעקבות שיחה עם פרח הטייס שלי, על כאבים,קשיים , ותיסכול בצבא .
על חברה מנוכרת , על מדינה שלא שמה על יושביה, על אנשים שלא אכפת להם מאחרים , על שקרים ,ליכלוכים, ואכזבה גדולה .
הכאב הפרטי מתמזג עם הכאב הציבורי, על אוזלת יד ותחושה של מבוי סתום .
לראשונה, סייעה המצלמה בידי להיות כלי ביטוי למהפכה המתחוללת בראשי .
ת י ס כ ו ל